סימן לחמש הבנות
שמות בנות צלפחד נושאים בתוכם סימן: מי שבא עליו קושי ועושה ממנו חג לה', נעשה רצוי לפניו.
השיעור עוסק במצווה שהרב קורא לה "היקרה ביותר", לפחות במה שהיא עולה לאדם בכיס. אבל הוא מתחיל בפרשת בנות צלפחד שקראנו בפרשת פנחס.
התורה מונה את כל שבטי ישראל, ובאמצע המניין היא עוצרת ומספרת על חמש בנות: "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו: מַחְלָה וְנֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה". הרב נתן סימן שלא שוכחים: אם לא עלינו יש לך מחלה (מחלה), או שאתה נע ונד ממקום למקום (נועה), מה תעשה? במקום לבכות, עשה חג לה' (חגלה). הודה לקדוש ברוך הוא על הכל, שהכל לטובה.
ואם תעשה כך, מה תזכה? "מלכה תרצה": על ידי מה שלקית, תהיה רצוי לפני מלך מלכי המלכים. מה שנראה כחיסרון, יגרום לך להיות אהוב ורצוי לפני ה'.
יש בזה יסוד שמלווה את כל השיעור: אפשר לראות את הקושי ולבכות עליו, ואפשר לעשות ממנו חג לה'. ובנות צלפחד, כפי שנראה, עשו בדיוק כך. הן עמדו במצב של חיסרון, בלי אב ובלי אחים, ומתוכו הגיעו למעלה שהתורה כתבה עליהן לדורות. הן לא התלוננו על מר גורלן, אלא ביקשו לעשות ממנו דבר של קדושה.